שיטת מחקר

בעבודתי אפנה לכתבי ספורט עם שאלות שונות שעלו משאלת החקר והדילמה ועם סקרים שאותם אחבר ואתן לתלמידים בכיתה שלי, כדי לבדוק האם השאלות שאני רוצה לשאול אכן מבוססות על נתונים אמיתיים. בסקר אציג שאלות אשר יצביעו על ההבדלים בין שחקנים לשחקניות ויציגו את "רצון הקהל" לראות נשים שמשחקות ספורט. כמו כן אשאל בסקר מדוע לדעתם אין סיקור תקשורתי לנשים והאם הם חושבים שזה מוצדק. בנוסף אבדוק האם קהל הצופים סבור שיש צורך בהפרדה בין ענפי הספורט, או האם יש הצדקה לכך שקבוצת כדורגל גברים לא משחקת נגד שחקניות נשים, וכו'
כמו כן אחקור מאמרי ספורט ואנסה לפנות גם לארגוני ספורט נשיים - כמו אתנה וויצו על מנת להבין מדוע למרות הארגון עדיין לא זוכות השחקניות לסיקור תקשורתית. בנוסף אחקור את שאלת הדילמה שלי - חקירת הדילמה תתבצע על ידי הצגת שני הערכים המתנגשים זה בזה, כלומר ראשית אציג את הצד החיובי של הרייטינג בו אציג את חשיבות הרייטינג ותרומתו בתקשורת המודרנית בעזרת כתבות ותכניות טלוויזיה, ומנגד אציג את חוסר השוויון בין גברים ונשים בתקשורת ובספורט בפרט, בעזרת כתבות ואירועים שונים ושאלות שאפנה לעורכי עיתוני הספורט וכתבות הטלוויזיה.

תכנית עבודה: את מטרותיי אחקור תוך שליחת הודעות במיליים לאנשים שעוסקים בספורט ובסיקור ספורט עם תוצאות הסקר שאבנה, ואשאל אותם שאלות שיעלו מן הסקר, זאת במטרה כדי לדעת מה הדעה של כל אחד לגבי ספורט נשים וסיקורו ומה יעדו לעתיד. לאנשים אלו אפנה כאשר אמצא את שמות כותבי המאמרים אותם חקרתי, דרך המייל ודרכים נוספות באינטרנט. 
בפנייתי לגורמים השונים אציג את הסקר שאותו ערכתי לאנשים בסביבתי הקרובה. כמו כן אציג את תוצאות הסקר בגרף אחוזים, אתן לגורמים השונים לענות עליו גם ולאחר מכן אזציג בפניהם את הנתונים אודות האחוזים, ואבדוק האם התוצאות הפתיעו אותם ומה דעתם בנושא והאם חוסר הסיקור התקשורתי אכן נובע משיקולי רייטינג.




פניות לכתבי ספורט :
שלום רב, אני תלמידת כיתה י"ב ולומדת במגמת תקשורת כחלק מציון הבגרות עלינו לעשות עבודת מחקר בנושאים שונים - אני בחרתי בספורט נשים. ברצוני לפנות לכותב/ת הכתבה - תוכלו לפרסם את שמו או את שמה של הכותב/ת ואת כתובת המייל שלו/ה.

המשך יום טוב.

תשובות :

היי ארבל,

מדור הספורט נסגר פה בסוף 2015, אין לי מושג מי כתב את זה בזמנו, וממילא עכשיו זה לא משנה כי הוא לא פה....

הלל קורן עורך שוק ההון, אתר גלובס טלפון: 03-9538721 פקס:  03-9517426 נייד: 052-2468841 דוא"ל: hillel-k@globes.co.il

לא קיבלתי תגובה 

 לא קיבלתי תגובה  

חקירת מאמרים :

שוות אך נפרדות - אלכסון

כעשור ומחצה לאחר מלחמת העולם השנייה, משנות ה-60 ואילך, התרחב המאבק הפמיניסטי כמעט לכל תחום. מהספרות הרבה שהופיעה באותם ימים ולאחריהם ניתן להסיק שהמאבק התמקד לא רק בהשגת שוויון זכויות בתחום מסוים, למשל זכות הבחירה, אלא בשוויון זכויות בקביעת תהליכים (זכות ההיבחרות): להיות שותפות מלאות בקביעת הכללים שעל פיהם נקבעים הזכויות השונות וחלוקת המשאבים.

מוסדות הספורט הם דוגמה מוצלחת ביותר בהקשר של דומיננטיות גברים בערכאות אזרחיות: בכל מוסד ספורט ארצי – ההתאחדויות המקומיות או הבין-לאומיות: פיפ"א (כדורגל), פיב"א (כדורסל), הוועד האולימפי וכו' – השליטה נתונה בידי הגברים, והיא מתגלמת בכך שהמשרות הבכירות במוסדות האלה מאוישות בעיקר בגברים. אבל גם בהם נפרצו החומות, ונשים החלו להשתתף בענפי הספורט השונים בשלושה תפקידים מתבקשים מאליהם: שחקניות, צופות ומנהלות. למעשה, למרות הדומיננטיות הנמשכת של הגברים בענפי הספורט, הם כבר אינם בבעלותם המלאה; הנשים תפסו עמדות בענפים אלו, אשר בעבר היו חסומים לחלוטין בפניהן. לדוגמה, השתתפות נשים בתחרויות באולימפיאדה, שהחלה מאפס וכיום עומדת על למעלה מ-40% מהמשתתפים, היא עדות לשינוי ביחסים שבין גברים לנשים: הספורט על ענפיו השונים כבר אינו של גברים בלבד, כולל ענפים כמו כדורגל שנחשבים גם היום "גבריים".

לדבריו של אמיר בן-פורת הספורט ממשיך לסמל גבריות. ביקורות פמיניסטיות רבות מדגישות את עולם התוכן הגברי של הספורט וטוענות שבכך הוא מתנכל לזהות הנשית, מכיוון שהוא מחייב אותה "להשתוות" לזהות הגברית שמשמשת מודל לחיקוי: מי שרוצָה להיות ספורטאית נדרשת לאמץ לעצמה תכונות שנחשבות גבריות כגון כוח פיזי ולהוכיח את קיומן, כלומר להתאקלם בחוויה גברית. בד בבד יש מי שחולקת על כך שהספורט הוא למעשה חוויה מגדרית קוהרנטית ועל כן הוא אינו חוויה גברית בהכרח, כפי שהוא נחשב. המסקנה המתבקשת היא שנשים אינן צריכות לחשוש מפני השתתפות בספורט כאילו הן חוות חוויה לא להן.

הספורט העכשווי אינו מנותק מהתרבות ומהערכים הדומיננטיים של החברה. תרבות הספורט נשענת על יסודות העצמיות וההישגיות, שתי תכונות שמיוחסות לגבריות, ולמעשה הן מהיסודות שעליהם נשענת התרבות (הקפיטליסטית) האמריקאית. אם כך, אי אפשר להתחמק מהמסקנה שלמעשה חוויית הספורט היא גברית, ועל כן אין לנשים ברירה אלא לנסות להשתוות אליה. יתרה מזאת, ניסיון לשנות את תרבות הספורט מאלץ להתייחס גם לפרמטרים חיצוניים לספורט כגון פרמטרים כלכליים ופוליטיים. המסקנה הנגזרת מהדברים האלה היא שהעצמת האוטונומיה של כדורגל הנשים אינה יכולה להיווצר מתוך עצמה – מהכדורגל עצמו – אלא נדרשת כאן התערבות חיצונית.

מכיוון שההכרה שיש לפתוח את הספורט על ענפיו השונים (כולם) לנשים חדרה למודעות החברה, ומכיוון שלהכרה הזאת נלוותה גם הסכמה מצד שני המגדרים לכך שהמצע הביולוגי של הנשים והגברים שונה, ועל כן התעלמות משוני זה תדיר את הנשים מהשתתפות בתחרויות, כולל בנבחרות לאומיות (מכיוון שבכל מקרה ייבחרו מי שרצים מהר יותר, בועטים חזק יותר או מוסרים מהר יותר וכו'), התקבל פתרון מעשי שנשען על עקרון הצדק היחסי: "שוות אך נפרדות". כלומר, יש להפריד בין ספורט הגברים לספורט הנשים, כאשר כל מגדר מתחרה רק עם עצמו – עיקרון שגם מדינות מסורתיות יכולות להסכים לו. בו-בזמן יש לגרום לכך שהמשאבים יחולקו באופן שספורט הנשים לא יקופח. משתמע מכך שמוסדות הספורט בכל מדינה צריכים לקיים רגולציה והתערבות, שכן הסתמכות על כוחות השוק בלבד, כפי שמתבקש במדינות קפיטליסטיות, תיטה בדרך כלל לטובת ספורט הגברים. ואכן, למעט כמה ענפי ספורט כמו טניס, ספורט הגברים נהנה ממשאבים כלכליים רבים יותר מספורט הנשים, מן הסתם, מכיוון שהוא נמכר טוב יותר בשוק התרבות: בעלי ההון הגדול, נותני החסות ואמצעי התקשורת, בייחוד הטלוויזיה, מעדיפים להשקיע את ממונם (או לרכוש זכיות) בספורט הגברים. התבוננות מהירה במה שמתרחש בספורט בארצות הברית מלמדת שבשלושת הענפים הבולטים: הפוטבול, הבייסבול והכדורסל (וכמו כן בענפים פופולריים נוספים כמו הוקי קרח), עיקר ההון מושקע במועדוני הגברים.

ליגות הנשים בענפים אלו ובאחרים מתקיימות בקושי רב, ומדי פעם בפעם הן נסגרות ונפתחות מחדש בעזרת סיוע ממקורות נדיבים. שכרו של שחקן כדורסל בליגה האמריקאית עולה כמה וכמה מונים על שכרה של שחקנית כדורסל בליגת הנשים (כאשר היא נערכת). ככל הנראה, העיקרון "נפרדות אך שוות" מתממש רק בנוגע למחציתו הראשונה של העיקרון – "נפרדות": עיון במקורות שונים מעלה שספורט הנשים בהווה מקרטע, בלשון המעטה, אחר ספורט הגברים בהקשר של ממון, יוקרה ופוליטיקה. הפוליטיקה עשויה לסייע למימוש מחציתו הראשונה של העיקרון, לפחות בעקיפין: באמצעות מאבק פוליטי ותרגומו לחקיקה בנוגע לחלוקת משאבים אפשר לשפר את המצב הכלכלי של ספורט הנשים.

בכל זאת יש כמה ענפי ספורט שנשים מרוויחות כמו גברים - גלובס

בחלק ניכר מענפי הספורט נהנים גברים מכספי זכיות גבוהים יותר ביחס לנשים - כך עולה ממחקר שערך ה-BBC. האפליה המגדרית באה לידי ביטוי גם ובמיוחד בענף הפופולרי בעולם - הכדורגל: ההתאחדות ששולחת למונדיאל את נבחרת הגברים הזוכה בטורניר, גרמניה במקרה של הקיץ האחרון, קיבלה מפיפ"א כ-22 מיליון ליש"ט, בעוד המקבילה הנשית (ברזיל שזכתה ב-2011 במונדיאל הנשים) שווה רק 630 אלף ליש"ט.

האם תפקידה של החברה הוא לקבוע איזה מקצוע מתאים למגדר מסויים ולהכתיב האם סוג הספורט מתאים לאותו מגדר?

הטלוויזיה והספורט התחרותי כמו נולדו זה למען זה, כך טוען במאמרו משולש מנצח גלעד ויינגרטן (2003), והקשר ביניהם מתחזק מדי יום. כמעט כל הענפים שינו את פניהם ואת חוקי המשחק כדי להתאימם לדרישות המדיה. ענפים שלא הצליחו להסתגל לדרישות עומדים בפני סכנת היעלמות. התפתחות יחסי הגומלין בין הטלוויזיה לספורט התחרותי, בשני העשורים האחרונים, קשורה באופן ישיר לשני תהליכים מקבילים: האחד, הפיכתו של הספורט מעיסוק עממי-חובבני ומקומי למקצועני-מסחרי וגלובלי; והאחר, הכרתה של הטלוויזיה שספורט אינו רק אירוע חדשותי אלא אמצעי בידורי ממדרגה ראשונה ובעל כוח משיכה שאין שני לו. כל מה שנדרש כדי לקשור את הקשר בין טלוויזיה לספורט היה קיים גם קודם לכן, אבל צריך היה לחכות לדמויות המתאימות ולהתפתחות הטכנולוגית כדי להדק אותו סופית. כמו בעולם הרחב, גם בישראל התפתחה סימביוזה בין הספורט לטלוויזיה. אותם דברים שהשפיעו על התפתחותה בעולם פעלו גם בישראל, בקנה מידה קטן הרבה יותר. נכון שהספורט הוא עדיין בן חורג, זניח יחסית, בתרבות הכללית בישראל, אך מהיותו קשור לספורט העולמי, מבחינה ארגונית בינלאומית ומקצועית, הוא אינו יכול להתעלם מהתמורות החלות בו בהשפעת הטלוויזיה, וחייב להתאים עצמו אליהן בקפדנות. האם יש הצדקה לכך שבספורט גברים משקיעים כסף ומשאבים רבים, בעוד שבספורט נשים רמת הכספים שמושקעים והמשאבים היא ירודה? רמת הייצוג של הנשים בכדורגל מוגדרת כ"נמוכה ביותר", והנתונים מדגישים את "הקשיים שעומדים בפני הנשים המנסות לטפס לעמדות גבוהות במבנה ההתאחדות". נשים לא זוכות לספונסרים (חסויות) ולכן קשה להן לקבל ייצוג, ולהתברג לעמדות הגבוהות במבנה ההתאחדות. 

מבין כלל ענפי הספורט שנבחנו, עד שנת 2004 רק בבאולינג, אתלטיקה ומרתונים, החלקה על הקרח, קליעה, כדורעף וטניס (בחלק מהטורנירים) שולמו כספים זהים לגברים ונשים. ב-10 השנים האחרונות הצטרפו אליהם טקוואנדו, אירועי שייט, תחרויות אופניים שונות, קפיצות אולימפיות. הטניס, בטורניר היו.אס אופן ב-1973, היה הראשון להשוות את פרסי הגברים והנשים מבין כלל 56 ענפי הספורט שנבדקו במחקר של ה-BBC. 

עוד ענפים עם הבדלים בולטים כיום: אליפות העולם בסנוקר (300 אלף ליש"ט לגברים, 1,500 ליש"ט לנשים); סקוואש (28.6 אלף גברים, 12.3 אלף נשים); קריקט (אליפות העולם - 2.5 מיליון לנבחרת הגברים, 47 אלף לנבחרת הנשים); טורניר היו.אס אופן בגולף (מיליון ליש"ט לעומת 452 אלף). 

רוב ראשי ענפי הספורט אליהם פנו ב-BBC בחיפושם אחר הסיבה לאי השיוויון, הצביעו על הבדלים מסחריים בין ספורט הגברים, שמצליח לייצר הרבה יותר עניין ציבורי, תקשורתי ולפיכך גם תנועה כלכלית - ביחס לספורט הנשים.

התאחדויות כדורגל משקיעות רק 5 דולר בממוצע בכל שחקנית

בעוד שחקניות הכדורגל מתכוננות לאירוע הגדול של גמר גביע העולם לנשים שיתקיים בקיץ בקנדה, דו"ח חדש מצביע על כך שהן עדיין נמצאות ב"שוליים של הספורט". כדורגל נשים. לפי הסקר עולה כי ברחבי העולם ישנן למעלה מ-30 מיליון שחקניות כדורגל, יותר ממחציתן בארה"ב ובקנדה.

בדו"ח שערכו הפיפא, הגדירו את רמת הייצוג של הנשים כ"נמוכה ביותר", וציינו כי הנתונים מדגישים את "הקשיים שעומדים בפני הנשים המנסות לטפס לעמדות גבוהות במבנה ההתאחדות". כמו כן, הנתונים הנמוכים מצביעים על כך שהקשיים הללו "גדולים יותר בהתאחדויות המבוססות יותר מאשר במדינות המתפתחות".

הדו"ח פורסם פחות מארבעה חודשים לפני טורניר גביע העולם לנשים בקנדה, שהתבסס על נתונים שאספו בפיפ"א בסקר מקוון בשנת - 2014. מספר כולל של 177 התאחדויות חברות סיפקו את התשובות, שמייצגות שיעור תגובה של 85%. שיעור התגובה הנמוך ביותר, שעמד על 74%, היה מצד ההתאחדויות החברות בקונפדרציית הכדורגל של אסיה (AFC).

לפי הסקר ניתן להסיק כי ברחבי העולם ישנן למעלה מ-30 מיליון שחקניות כדורגל, יותר ממחציתן בארה"ב ובקנדה. ההשקעה השנתית של ההתאחדויות שהשתתפו בסקר בכדורגל הנשים עומדת על 156.6 מיליון דולר, כלומר בסביבות 5 דולר לשחקנית. מעט פחות מ-100 מיליון דולר מההשקעה הזו בוצעה באירופה.

הממשלה משקיעה מעט מאד כספים לטובת קובוצות ספורט של נשים, מכיוון שאין ספונסר אחד לכדורגל נשים. עד כה בכדורגל הנשים לא היה שום טורניר ראשי המאורגן על ידי פיפ"א בין אם כדורגל חופים או תחרות של קבוצות. גביע העולם לנשים והאולימפיאדה נערכים אחת לארבע שנים, אך לנוכח הצמיחה בכדורגל הנשים גברו גם הקולות לארגון טורניר קבוצות בינלאומי קבוע שישמש כדרך להציג באופן קבוע את את השחקניות.

חקר הפרסום באתרי ספורט :

10/5/2017

11/5/2017

ניתן לראות כי אין פרסום על כתבות ספורט בהן מוצגות נשים. במשך מספר ימים צילמתי צילום מסך של כתבות במדור הספורט של Ynet ו - One , וניתן לראות כי נשים אפילו לא זוכות לפרסום ול"מסך". הן אינן מופיעות בכתבות ספורט ואין זוכות ליחס באתרי הספורט השונים אשר מתייחסים לספורט גברי כדבר מרכזי והוא מקבל פרסום רב באופן מוחלט מנשים אשר עושות ספורט גם אם הוא לא גברי וגם אם כן. 

נתונים על השקעה כלכלית בספורט :

מן הטבלה עולים כמה ממצאים מרכזיים:

התקציב הציבורי המוקצה לענפי ספורט קבוצתיים גדול מזה המוקצה לענפי ספורט אישיים, בשל מספר הספורטאים הגדול הפעיל בענפים האלה, אך ללא התאמה להישגים באותם הענפים. 

התקצוב הציבורי המוקצה לענפי ספורט אולימפיים גדול מן התקצוב של ענפי ספורט לא אולימפיים, גם באותם ענפים שפעילים בהם ספורטאים ישראלים רבים שהגיעו להישגים בתחרויות בין-לאומיות. נטען כי הגדרת "המקדם האולימפי" בקריטריונים לניקוד של המועצה להסדר הימורים ספורט, גורמת לפער בתקציבים המוקצים לענפים האלה. 

מינהל הספורט מקצה תקציבים רבים לענפי ספורט שבהם הגיעו ספורטאים ישראלים להישגים בתחרויות בין-לאומיות ולענפי ספורט אישיים. הקצאה זאת תורמת לאיזון בין ענפי הספורט האישיים והקבוצתיים, אך מכיוון שחלקו של המינהל בכלל התקציבים המועברים לענפי הספורט נמוך יחסית, השפעתה על התפלגות התקציב איננה גדולה.

כמו כן ניתן לראות את פערי התקציב בין קבוצות הנשים לקבוצות הגברים בענפי הספורט השונים.

מכאן ניתן להסיק כי ספורט גברים מתוקצב בכספים רבים מאד מתקצוב ספורט הנשים. כמו כן נתונים אלו לא השתנו מאז השנים הללו.

סקר זה נעשה על מנת לבדוק מה האנשים חושבים על שילוב הנשים בספורט הנחשב גברי, האם צריכה להיות הפרדה בין נשים לגברי במשחקי הספורט, האם היו במשחק ספורט בו שיחקו נשים, מהי דעתם על סיקור ספורט נשי, וכמובן האם הרייטינג אחראי לכך שספורט נשים אינו מסוקר או מופיע בתקשורת. ניתן לראות כי 91% חושבים שבנות צריכות לשחק בספורט שנחשב גברי בעוד 9% היו נגד. כ73% חושבים כי צריכה להיות הפרדה בין נשים לגברים במשחקי ספורט. רוב האנשים לא היו במשחק ספורט בו שיחקו נשים. כמו כן כ91% אחוזים חושבים שספורט נשי צריך להיות מסוקר תקשורתית וכי הרייטינג הוא האחראי לכך שספורט נשים אינו מסוקר או מופיע בתקשורת.

שתי השאלות האחרונות מספקות לי את התשובות לעבודה שלי, אנשים ענו בדיוק כפי שציפיתי שיגיבו וניתן לראות כי הרייטינג הוא הסיבה לחוסר סיקור תקשורתי, וכי ישנם אנשים רבים אשר מעוניינים כן לראות נשים שעושות ספורט.